תביעה שהגישה עובדת זרה כנגד מעסיקתה, אישה בת 75, בסך כולל של 250,000 ₪. טענות העובדת התמקדו באי-תשלום זכויות כספיות שהגיעו לה, לרבות: דמי הבראה, תשלום בגין שעות נוספות וכן טענות בדבר פיטורים שלא כדין.
על ידי ניתוח מדויק של הדין ותוך תמיכת טענות ההגנה בראיות, הסתיים ההליך בהסכם פשרה במסגרתו שלמה מרשתי סכום כולל של 2,500 ₪ בלבד.
מערכת המשפט הישראלית פועלת בשיטה שבה האחריות להבאת הראיות ולשכנוע בית המשפט מוטלת על הצדדים עצמם. במציאות זו, התוצאה הסופית של ההליך המשפטי אינה תלויה רק בצדקת הטענות, אלא באופן
כאשר מתעוררת מחלוקת בנוגע לנושאים הקשורים ליחסי עבודה חשוב לנסות לפתור אותם וליישב את הסכסוך בלי לפנות לערכאות משפטיות. יחד עם זאת, החיים מזמנים לנו לעיתים משברים שלא מותירים בפנינו
פעילות מסחרית תקינה וצומחת נשענת על תשתית משפטית יציבה, המעוגנת בהסכמים כתובים ומחייבים. בסביבה העסקית התחרותית של ימינו, כל התקשרות – בין אם מדובר בהסכם מייסדים, חוזה שותפות, הסכם הפצה
